אֵין יְשָׁרִים בַּטֶּבַע / ליאור מעין

התגלות / ליאור מעין

אֵין יְשָׁרִים בַּטֶּבַע

וּבִשְׁעַת בֹּקֶר שֶׁכָּזֹאת אֵין מַמָּשׁ שֶׁקֶט

הַכֹּל זָז לְבַד מִגֶּזַע עֵץ כָּרוּת

וְאֵין לָבָן אֲמִתִּי בֶּאֱמֶת.

הַכֹּל עַל הָרֶצֶף

וּבִכְלָל אֵין קְטִיעָה כִּמְעַט

פִּתְאֹם יֵשׁ צֹרֶךְ בְּמִלִּים כְּמוֹ סְבַךְ

אוֹ הוֹמִיָּה

בַּיְכֹלֶת לְזַהוֹת יָרֹק מִתּוֹךְ יָרֹק אַחֵר

לְהַפְרִיד מַיִם מִמַיִּם

לַחְשֹׁב עַל תֹּהוּ

אֶת כָּל זֶה לֹא יָדַעְתִּי כְּשֶׁיָּצָאתִי לַדֶּרֶךְ.

השיר "התגלות" פותח את ספר שיריו השני של המשורר ליאור מעין (יליד 1964, רמת השרון), "מה שיש עכשיו" (2023, הוצאת אפיק וכליל מקום, סדרת כליל לאקופואטיקה, עורכת הספר והסדרה: סבינה מסג, עמ' 9). הספר הוא זוכה פרס כליל לאקופואטיקה תשפ"ד/2023 כפי שאנו למדים ממה שמוטבע בכריכה הקדמית שלו וגם מתוך הספר (מצוינים גם שמות השופטים בפרס: יקיר בן-משה, סבינה מסג). על אודות המשורר עצמו לא כתוב דבר וגם בספר שיריו הראשון, "הירוק הזה" (2019, הוצאת אפיק, 67 עמ') לא נכתב דבר אודותיו.

המשפט הפותח את שיר הפתיחה הפתיע אותי: למה הכוונה במילים "אין ישרים בטבע"? האם יש כאן שיפוט מוסרי כלפי חיות היער, למשל? המשך השיר, המאוד גרפי ופרקטי בתיאורו את הטבע, דווקא מושך לפרשנות אחרת, שאולי מתבררת בשיר קרוב בספר, "חוף ירדן" (עמ' 11), שבו מתואר חוף הירדן ותוך כדי התיאור כותב המשורר: "ואין בכל המראֶה שממול קווים ישרים / רק כתמים ירוקים וחומים". כלומר הכוונה כאן היא לא בהכרח לשיפוט מוסרי אלא לקביעה טכנית, אדריכלית: הטבע לא ישר, הכל זז בו, הכל סבוך והומה ויש תוהו. האמנם? משהו במשפט הסיום של השיר אולי דווקא כן מושך לחיווי רוחני יותר. מה פירוש "את כל זה לא ידעתי כשיצאתי לדרך"? הדובר בשיר לא ידע על התוהו שבטבע טרם צאתו אליו. האם הוא מרגיש מרומה או אולי מופתע או אולי חש בעצם כלשון הכותרת בשיר: התגלות או השתאות אל מול הפלא הזה שיש בטבע.

אגב, לתמונה המצורפת לטור מהאתר פיקסביי קוראים Sharino Mountains. ייתכן שהכוונה לפארק הלאומי של קוסובו.