אישה בלי רישיון / סיגל אשל

יש ועולה בי / סיגל אשל

יֵשׁ וְעוֹלָה בִּי אִשָּׁה,

לַחָה, כְּכַד חֹמֶר

טֶרֶם שְׂרֵפָה,

שְׂפָתַי הַבּוֹרְקוֹת נִפְעָרוֹת קִמְעָה

שְׂעָרִי מִתְנַשֵּׁב בְּחֶמְדָּה

צְעָדַי מִתְגַּמְּשִׁים כְּהִלּוּךְ חֲתוּלָה,

וְהָעוֹבְרִים וְשָׁבִים מַבִּיטִים בִּפְלִיאָה

בִּירֹק עֵינַי הַזּוֹרְחוֹת

מֶה הָיָה לָהּ לָזֹאת?

מִתְנַגֵּן לִפְנֵיהֶם לַחַן שׁוֹאֵל,

כִּשְׂדֵרַת דִּגְלוֹנִים חֲגִיגִית וּתְמֵהָה,

וְאֵינֶנִּי עוֹנָה.

המשוררת סיגל אשל חוגגת היום יום הולדת ונברך אותה במזל טוב כפול: ראשית, על יום ההולדת עצמו ושנית על כך שבעצם הימים האלה רואה אור ספר שירים חדש וטרי פרי עטה, שלישי במספר, "אישה בלי רישיון" שמו (2025, הוצאת עמדה, עורך ראשי: רן יגיל, 110 עמ'), שקדמו לו הספרים "דם בודד" (2001, הוצאת שופרא) ו"איפה זה שם" (2019, הוצאת שופרא). השיר שלפנינו, "יש ועולה בי", לקוח מתוך הספר החדש (עמ' 35) והוא מסמל יפה את הקו הפמיניסטי הרוחש של הספר הזה, הכולל שירים קצרים וארוכים בחמישה שערים. בגב הספר, לצד סקירת מאפייני השירה שבו מצד רן יגיל, נכתב גם על אודות המשוררת כך: "סיגל אשל היא משוררת, עורכת שירה ואשת במה. שיריה מתפרסמים כבר שנים רבות בעיתונות, באנתולוגיות ובכתבי עת מודפסים ומקוונים". אם יורשה לי, אפשר בהחלט להוסיף לדברים האלה אחר כבוד והערכה רבה גם את העובדה שאשל היא נכדתו של המשורר, המתרגם, העורך והיוצר יש מאין אברהם שלונסקי (1973-1900) ואפילו להפנות לרפליקות ומחוות שלונסקאיות בשיריה של אשל בספר הנוכחי כמו למשל במחזור השירים "פרגמנטים של היקרויות" המוקדש למוטי, הוא המשורר מרדכי גלדמן (2021-1946): "הַכָּךְ תָּמִיד יִהְיֶה בְּכָכוּתוֹ כִּי כָּכָה / וְרַק כָּךְ / תִּתְמַמֵּשׁ מַמָּשׁוּתוֹ" (עמ' 67) ובעוד מקומות. והרי זה ממש שלונסקי של המחזמר הנודע, "עוץ לי גוץ לי".