12 / מהדי מוסווי
תרגום מפרסית: אורלי כהן
אָמַרְתִּי
אַל תִּלְבְּשִׁי אֶת שִׁמְלָתֵךְ הָאֲדֻמָּה
אָנוּ לֹא קוֹמוֹנִיסְטִים
אָמַרְתִּי
אַל תִּלְבְּשִׁי אֶת שִׂמְלָתֵךְ הַשְּׁחֹרָה
אָנוּ לֹא אָנַרְכִיסְטִים
אָמַרְתִּי
אַל תִּלְבְּשִׁי אֶת שִׂמְלָתֵךְ הַיְּרֻקָּה
אָנוּ לֹא רוֹקְמֵי מְזִמּוֹת
אָמַרְתִּי בִּמְדִינָה זוֹ
רַק אֲנָשִׁים עֲרֻמִּים לֹא אוֹסְרִים
וְאָז הֵם הִגִּיעוּ
וְסָקְלוּ אוֹתָנוּ
אֶת הָאֶבֶן הָרִאשׁוֹנָה יָדָה מִישֶׁהוּ
אֵינִי זוֹכֵר אֶת לְבוּשׁוֹ
אֶת הָאֶבֶן הָאַחֲרוֹנָה יָדָה מִישֶׁהוּ
הַמְּשֻׁכְנָע שֶׁאֶת מְיַדֵּי הָאֲבָנִים
לֹא עוֹצְרִים
בשבוע שעבר ניגשתי לספריה החופשית בבניין שבו אני עובד באוניברסיטת ת"א ומצאתי שם עותק מהספר "כיכר החירות עקובה מדם – שירים נבחרים מאת מהדי מוסווי" (תרגום מפרסית: אורלי כהן, 2021, כתב הוצאה לאור, סדרת תרבות איראן, 319 עמודים). עם הקריאה בספר הבנתי שאוצר מצאתי ובתור מי שביתו נהרס במלחמת 12 הימים עם איראן, כתוצאה מפגיעת הדף של טיל איראני, חשתי אף קירבה לשירי הספר ולמתואר בתוכו. הספר כולל מאמר מאיר עיניים מאת המתרגמת, אורלי כהן, על אודות המשורר הגולה מארצו, ד"ר סייד מהדי מוסווי, שנמצא בגלות מאיראן מאז 2015 ונכון ל-2021 חי בנורווגיה ועוד מאמר שלה על השתלשלות הע'זל [סגנון שירה קלאסי] בשירה הפרסית וכן את דברי המשורר עצמו על עצם תרגום שירתו לעברית וגם מאמר מאת סולי שאהוור על "התנועה הירוקה – האביב האיראני או שלב נוסף בשאיפות העם האיראני לכונן שלטון דמוקרטי". בגב הספר מתאר המשורר רוני סומק את פגישתו עם מהדי מוסווי ב-2018 בפסטיבל השירה של פלמה דה מיורקה ומאפיין את תחושת הבדידות העולה מהקריאה בשירת הגלות שלו אך גם את תכונות האגרוֹף שלה. המשורר מהדי מוסווי נולד בעיר כרג' שליד טהרן ב-1976 ונחשב למשורר פורה מאוד, שפרסם כארבעה-עשר אוספי שירה ולדמות מרכזית בתנועה ששמה ע'זל פוסט-מודרני, שביקשה להחיות את סגנון הע'זל הקלאסי ולכלול בתוכו תכנים איראניים עכשוויים, חברתיים ופוליטיים גם יחד. את ספרו השני, "המלאכים התאבדו", אסר משרד התרבות האיראני לפרסם והוא פרסם אותו במחתרת בשנת 2000 בעזרת רשת האינטרנט. גם סדנאות השירה שלו הופרעו או הופסקו בידי המשטר ובשלב מסוים הוא נכלא יחד עם תלמידתו, המשוררת פאטמה אח'תסארי לאחר ששניהם ערכו מגזין ספרותי פוסט-מודרני, שנאסר לפרסום ובעקבות פעולות נוספות שלהם כמשוררים בתנועת השירה הרדיקלית והפרו-דמוקרטית במדינה. השניים נידונו לעונשי מאסר ומלקות אך הצליחו לברוח מאיראן לטורקיה ב-2015 ולאחר מכן לנורווגיה.
השירים בקובץ הנהדר הזה לוקטו משני קובצי השירה הראשונים של מוסווי, שפורסמו לאחר יציאתו לגלות והופצו באיראן בחשאי: "ליצנוּת מול כיתת ההוצאה להורג", שהשיר המופיע כאן לקוח מתוכו ויצא לאור בפרסית ב-2018 ו"בשיטת הסמוראי", שראה אור בפרסית ב-2019. המתרגמת מציינת כי המשורר מוסווי בוחר שלא לתת כותרת לשיריו אלא רק לְמַסְפֵּר אותם. השיר שלפנינו קיבל את המספר 12 והוא מופיע במבחר בעמ' 101. הצירוף בשיר "רוקמי מזימות" מקבל ביאור בהערת שוליים ולפיו בקרב המוסלמים משמעות המילה מזימה (פִתְנַה בפרסית) היא מלחמת אזרחים, חוסר הסכמה וחלוקה למחנות יריבים (מילולית: קטטה, מרד, מהומה), וכך 'פֶתְנֶה-גַר' (רוקם מזימות) הוא מי שמבקש לעורר מלחמת אזרחים. ככה מכנה המשטר האסלאמי באיראן את אלה שמפגינים ופועלים נגדו, כי לטענתו הם מפצלים את האחדוּת בפעולתם ויוצרים פילוג ומלחמת אזרחים.
