* / יעל רן
רְאֵה אוֹתָנוּ,
גַּם אֲנַחְנוּ בָּנִינוּ מְדִינָה קְטַנָּה,
הִמְשַׁלְנוּ עַצְמֵנוּ לְשַׁלִּיטִים,
בָּרָאנוּ לְעַצְמֵנוּ תַּפְקִידִים נִכְבָּדִים,
רַבְנוּ עַל זוּטוֹת כְּמוֹ בְּכִירִים,
לְעִתִּים הֶחְטֵאנוּ אֶת הָעִקָּר.
אַךְ דִּגְלֵנוּ תָּמִיד צָבוּעַ אַהֲבָה,
נִשָּׂא גָּבוֹהַ אוֹ נוֹשֵׁק לָאֲדָמָה.
תְּקוּפָה אַחַר תְּקוּפָה,
גַּם כְּשֶׁחוֹשְׁשִים מִתַּחְלִיפִים,
אָנוּ בּוֹחֲרִים בְּקוֹאָלִיצְיַת הָאוֹהֲבִים.
משוררת החודש שלנו, יעל רן, חוגגת היום יום הולדת, בחיי שלא תכננו את זה כך אבל 'ככה יצא' כמו שאומרים והנה צירוף המקרים המשמח מאפשר לנו לפרסם כאן עוד שיר מתוך ספר ביכוריה, "מבעד לעצב השקוף" (2025, פרדס הוצאה לאור, עורכת: ענת לוין) וגם לברך אותה בברכת מזל טוב והרבה הצלחה עם הספר הראשון. הפעם בחרתי לפרסם כאן שיר ללא כותרת-מלל אלא כותרת-כוכבית. כמו בשיר הפתיחה, "חזית", שבו המשוררת השתמשה במילים מתוך מסגרות ההקשר של המלחמה והמדינה כדי לתאר את כאבי הגוף והנפש האישיים (עמ' 9), כך גם הפעם, מילים מתוך שדה המשמעות המדינתי כמו מדינה, שליטים, תפקידים נכבדים ובכירים, משמשות אותה כדי לתאר את שדה המשמעות של האהבה. סיום השיר משלב בין שדות המשמעות השונים בקרשנדו מרשים: "אנו בוחרים בקואליציית האוהבים" (עמ' 43).
לפנות בוקר האזנתי להקראות משיריה של יעל רן אצל זוהר נוי ברדיו קסם, שם הבנתי כי המשוררת כותבת גם פזמונים לצורכי הלחנה. בהקשר הזה מעניין לחשוב על השיר שלפנינו גם אל מול שירו הידוע של צביקה פיק, "אין מדינה לאהבה" למילים של יהונתן גפן מראשית שנות השבעים של המאה הקודמת. השיר של גפן נחתם במילים: "גם אם נחפש בכל נמל קטן / ובים נפליג כל השנה / בתוך ים סוער / רק שנינו נישאר / כי לאהבה אין מדינה / אין מדינה לאהבה". באה יעל רן ואומרת לנו: דווקא יכולה להיות מדינה לאהבה. אמנם לאוהבים יכולה להיות מדינה קטנה אבל מה שחשוב בה הוא האהבה עצמה ואלו שנושאים אותה עמם כדגל ובוחרים בה גם כשקשה, פעם אחר פעם, "בוחרים בקואליציית האוהבים".
