(בעולמי הזעיר לערב שבת מקום) / אביחי קמחי
בְּעוֹלָמִי הַזָּעִיר לְעֶרֶב שַׁבָּת מָקוֹם מְכֻבָּד
מִטַּיֶּלֶת אוֹר עֲקִיבָא לְטַיֶּלֶת קֵיסַרְיָה עַד
נְאוֹת גּוֹלְף וַחֲזָרָה רֹאשִׁי מוּצָף סֵרוֹטוֹנִין
נִזְכָּר בְּבָקְרֵי שִׁשִּׁי בִּירוּשָׁלַיִם מֵבִיא חַלּוֹת
טְרִיּוֹת שֶׁל אַנְגֶ'ל שְׁיֻּנְּחוּ עַל פְּלָטַת שַׁבָּת
וִילַוּוּ דְּגֵי בּוּרִי וּטְחִינָה מִשְׁפָּחָה מְקַדֶּשֶׁת
עַל יַיִן נוֹסְטַלְגְּיָה מְתַעְתַּעַת שֻׁלְחָן מָלֵא
וּבְאוֹתָהּ הַמִּדָּה רֵיק
השיר שלפנינו לקוח מתוך ספר שיריו החדש של משורר החודש שלנו, אביחי קמחי (יליד 1963, ירושלים, אור עקיבא), "ללכת למקום אחר" (2026, הוצאת עמדה, עמ' 27). זהו ספר שיריו התשיעי של קמחי רב-הפעלים ואולי הוא המורכב ביותר בעריכתו ובאופן הגשתו לקורא/ת מבין כל ספריו. בתחילת הספר מופיע פתח דבר ובו נכתב כך: "בתחילת שנת 2024 רעייתי ואני עזבנו את ירושלים והשתקענו באור עקיבא שבאזור חוף השרון (בשכונת אור ים). הספר 'ללכת למקום אחר' מכיל 60 שירים העוסקים במעבר ובמשמעות המעבר הפיזי, הסביבתי, התרבותי והנפשי. השירים נכתבו בין סוף שנת 2023 ועד פברואר 2026. השירים סודרו בסדר כרונולוגי ועל פי תמה וקשר רעיוני ביניהם (בלי החלוקה לשערים)".
לשיר שלפנינו אין כותרת בספר עצמו והוא מופיע בין השירים "שברים" (בעמ' 26) ו"חושים" (בעמ' 28), כשאולי הוא מכיל את שניהם, הן את השבר שבמעבר והן החושים המתעוררים לנוכח ערב השבת. באופן אישי תפסו את עיני כאן דגי הבורי המוכנים לארוחת השבת, לצד ההתענגות על קדושת השבת והאווירה המשפחתית הטובה, יש משהו בהופעתם שכמו מראה שלא הכל פסטורלי בעולמו של האדם ושלצד האושר (סרוטונין) ישנו גם הרִיק או הסופיות ולעתים אף ההרג, שלאדם יש בו חלק. מעבר לשיר הזה, עיקרו של הספר הוא העיסוק במעבר מירושלים לאור עקיבא כאשר לא רק עולמו הזעיר של המחבר, כלשונו, בא לידי ביטוי כאן אלא גם המשמעויות הלאומיות של הערים השונות, המעבר מעיר הבירה לעיר אחרת, הסמוכה לקיסריה ועוד. אפשר לחשוב גם על כותרת הספר בהקשרים האלו, "ללכת למקום אחר" יכולה גם להיקרא באופן אחר (רילוקשיין) ולא כפשוטו.
