ברכס רמים / נצר לאו
כְּבִישׁ תִּשְׁעִים רֵיק
רַק אוֹרוֹתָיו דּוֹלְקִים
אַגְמוֹן הַחוּלָה מִסָּבִיב
מַשְׁרֶה חֹשֶׁךְ
מֵהַנֶּשֶׁק הַקָּשֶׁה שֶׁלְּצִדִּי
נִמְתָּח קַו רֶכֶס
צוֹלֵל שָׁפוּךְ אֶל נְהַר הָאוֹר
נְהַר הָאוֹר
השיר "ברכס רמים" חותם את ספר שיריו הראשון של המשורר נצר לאו (יליד 1994, ירושלים), "בְּנוֹף גּוּף" (2024, הוצאת מקום לשירה, עורך: גלעד מאירי, עמ' 64). אפשר לקרוא אותו כשיר מלחמה "אחר", כלומר לא ככזה שעוקב אחר מאורעות המלחמה אלא כזה שמנסה לחלץ דווקא מתוכה ניצוצות של תקווה או בלשון המשורר המוקפדת כאן ולכל אורך שירי ספרו: "מהנשק הקשה שלצדי / נמתח קו רכס / צולל שפוך אל נהר האור // נהר האור". מול הנשק הקשה ניצבת החזרה פעמיים על הצירוף "נהר האור" ויחליט הקורא או תחליט הקוראת מי מהם מנצח.
