נולדתי בסוף הרבע השלישי למאה הקודמת, ספטמבר 73 / יקיר בן-משה

נוֹלַדְתִּי בְּסוֹף הָרֶבַע הַשְּׁלִישִׁי לַמֵּאָה הַקּוֹדֶמֶת, סֶפְּטֶמְבֶּר 73.

כַּעֲבֹר חֹדֶשׁ נִשְׁמְעָה אַזְעָקָה בְּמִזְרַח רָמַת גַּן וְאֶת צָהֳרֵי רָמַת הַגּוֹלָן

הִבְהִיקוּ רְעָמִים שֶׁל בְּדֹלַח. וּבְכָל זֹאת הָעוֹלָם לֹא נִשְׁבַּר. כָּעֵת, 20

שָׁנָה לִבְרִיאַת הַמִּילֶינְיוּם, אִישׁ שֶׁאֵינִי מַכִּיר אֶת פָּנָיו מַבִּיט בִּי מִדֵּי בֹּקֶר

בַּמַּרְאָה, מַנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל לִבִּי. חַסְרֵי נְשִׁימָה, נְבוֹכִים, שְׁנֵינוּ עוֹמְדִים

וּמְחַכִּים לַהַפְתָּעָה, שֶׁעוֹד תָּבוֹא.

המשורר יקיר בן-משה (יליד 1973, רמת גן, תל אביב) חוגג היום את יום הולדתו החמישים וזו הזדמנות טובה לפרסם כאן את שיר יום ההולדת שלו מה גם שלאחרונה הוא הצטרף לקהילת השירה של האגודה אז זו הזדמנות טובה כפליים לברכו במזל טוב פעמיים! 

השיר מופיע בספר שיריו השישי, "שריקת שומר הלילה", שראה אור ב-2021 בהוצאת מוסד ביאליק (עמ' 65), שייתכן שיותר מכל ספריו עד כה חושף את הפואטיקה שלו באופן מובהק כפואטיקה של הג'גלינג, מעין מעשי להטוטים בין ההיסטוריה הקדומה והמודרנית לבין הזמן ההווה ובין הספרות היפה והקלאסית, הקולנוע והמוזיקה לבין החיים עצמם כאב לילדים מתבגרים, כבן זוג ועוד. השיר שבחרתי לפרסם כאן קצת יוצא דופן בהקשר הזה משום שאמנם הוא נשען על אירועים היסטוריים כמו מלחמת יום הכיפורים, שהמשורר נולד בסמוך לה או תחילת המיליניום השני (שנת 2000), אבל הוא מרוכז יותר בעצמי ("איש שאיני מכיר את פניו מביט בי מדי בוקר במראה") וממנו יוצא לדברי חזון, שמוטרמים תחילה ב"רעמים של בדולח" ונחתמים בציפייה "להפתעה, שעוד תבוא".