חבר / יצחק גוילי
בְּיָמִים עֲכוּרִים
כָּל שֶׁאָדָם זָקוּק לוֹ הוּא חַלּוֹן אֶל הַבָּהִיר,
כְּמַעֲשֵׂה הַצֹּהַר בְּתֵבַת נֹחַ
כְּשֶׁנִּתָּךְ מַבּוּל.
וְאַתָּה,
הֱיֵה לַחֲבֵרְךָ הַצֹּהַר
הֱיֵה הַחַלּוֹן,
וּבְשֹׁךְ סְעָרָה,
הָבֵא לוֹ אֶת בְּשׂוֹרַת הַיּוֹנָה.
המשורר יצחק גוילי (יליד 1964, קיסריה), חוגג היום יום הולדת ולציון המאורע וברכת המזל הטוב ושפע היצירה, בחרתי בשיר "חבר" מתוך ספר שיריו השני, "חלון אל הבהיר" (2022, הוצאת עמדה, עורך: יקיר בן-משה, עמ' 35), שמתוכו לקוח גם שם הספר (ספר ביכוריו, "ספק חשכה", ראה אור ב-2019 בהוצאת נוצה). השיר מתבסס על סיפור פרשת נוח והמבול מספר בראשית ונשען על שתי סצנות עיקריות מתוך הפרשה הזו: הראשונה, כשאלוהים מורה לנוח הצדיק בדורו לבנות תיבה כדי להציל את משפחתו וזכר ונקבה מכל החי כי "מלאה הארץ חמס", כלומר השחתת כל המידות, והוא עומד להוריד מבול על הכל ו"קץ כל בשר בא". במסגרת ההוראות המפורשות כיצד לבנות את התיבה, כולל החומרים והמידות, מורה האלוהים לנוח: "צוהר תעשה לתיבה" (בראשית ו, טז) ואז בחלוף ארבעים יום מרדת המבול על הארץ "ויפתח נוח את חלון התיבה אשר עשה" (בראשית ח, ו). כעת מתחילה הסצנה השנייה, הדרמטית: תחילה שולח נוח את העורב וזה חוזר אליו כי הוא לא מוצא מנוח לרגליו בשל המים המכסים את הארץ ולאחר מכן הוא שולח את היונה, שגם היא חוזרת מאותה הסיבה אך לאחר שבעה ימים נוספים היא שבה עם "עלה של זית טרף בפיה וידע נוח כי קַלּוּ הַמַּיִם מעל הארץ" (שם, יא) ואמנם בפעם הבאה שהיא משולחת על ידו היא כבר לא חוזרת כלל.
על בסיס הסיפור המקראי הידוע, גוילי המשורר מתמקד בחלון, בצוהר, כמקום היכול לספק מזור לנפש האדם בעת סערה. לחבר הוא קורא להיות כצוהר הזה אבל לא להסתפק בזה אלא גם להביא אל רעו את בשורת היונה (שלימים הפכה לא רק לבשורת שוך הסערה וסוף המבול אלא גם סמל לשלום). מול עכירוּת הימים, תרתי משמע, מציע הדובר בשיר של גוילי את בהירוּת החברוּת הטובה ואת החברים שיכולים לעזור בעת צרה. יש עוד שירים על חברוּת בשירה הישראלית החדשה, השיר של גוילי הוא מהצלולים שבהם.
תוספת מאוחרת: שבת בבוקר, אני פותח את הפייסבוק שלי ומגלה שלצד מר גוילי היקר חוגגים היום עוד כמה מחברי הפייסבוק שלי יום הולדת, בהם גם המשוררת הדר חבני, שהנה ממש לאחרונה ראה אור ספר שירים חדש שלה, גם הוא השני בעבורה ושמו בישראל… תחזיקו חזק: "חַלּוֹן מִלּוּט" (2025, הוצאת לוקוס, 177 עמ'). מה בין חלון המילוט של חבני לחלון אל הבהיר של גוילי? זו שאלה שאפשר בהחלט לעסוק בה אך זאת הפעם אסתפק בציון ההקדשה המופיעה בפתח ספרה של חבני, "לכל אלו הזקוקים לחלון מילוט" ובציטוט מתוך סיום שיר הנושא של הספר, המתאר יחסי זוגיות: "אֲנַחְנוּ בְּיַחַד / וְהִיא עֲדִינָה / עֲדִינָה כָּל כָּךְ / חַלּוֹן הַמִּלּוּט / בְּרַכֶּבֶת שֶׁעוֹלָה בָּאֵשׁ / וַאֲנִי מִשְׁתַּחֶלֶת דַּרְכּוֹ הַחוּצָה" (עמ' 15). מזל טוב הדר, מזל טוב יצחק ולחיי השירה והחלונות שבלב.
