זן / מיכאל זץ
בְּחַדְשׁוֹת הָעֶרֶב סִפְּרוּ
כִּי זַן שֶׁל צִפּוֹרֵי שִׁיר
נִמְצָא בְּסַכָּנַת הַכְחָדָה
אַחֲרֵי שֶׁהַזְּכָרִים
שָׁכְחוּ אֶת שִׁירֵי הַחִזּוּר.
בֵּין הַשּׁוּרוֹת
הֵבַנְתִּי
שֶׁגַּם בְּנֵי הָאָדָם
עוֹמְדִים בִּפְנֵי
סַכָּנָה דּוֹמָה.
השיר "זן" מופיע בספר שיריו השני של המשורר מיכאל זץ (יליד 1983, עלה ארצה מברית המועצות בגיל שש ומתגורר עם משפחתו במודיעין-מכבים-רעות), "סימני מתיחה" (2025, הוצאת קתרזיס, עריכה: עידית ברק, עמ' 40), שקדם לו הספר "שביר חלומות" (2019). בגב הספר החדש מצוין כי זץ הוא "עורך-דין בעל תואר שני במשפטים, עוסק בניהול חברתי ובחינוך" ואני אוסיף כי מיכאל זץ מחזיק גם בתואר: המשורר ששיר פרי עטו, "בדרכם", פורסם באיגרת של הרמטכ"ל אייל זמיר אל המשפחות השכולות באוקטובר 2025, במלאת שנתיים למלחמת "חרבות ברזל".
את השיר על זן ציפורי השיר שנמצא בסכנת הכחדה, בחרתי לפרסם כאן ערב הוולנטיין דיי, שיצוין מחר. כידוע, מדובר בחג אהבה נוצרי, שחל ב-14.2 ומצוין לזכרו של ולנטינוס הקדוש (היו כמה), שהפך בהשראת אגדה ימי-ביניימית לפטרון האוהבים. המשורר האנגלי ג'פרי צ'וסר מתאר בשירו "פרלמנט הציפורים" מ-1382, אותו כתב לכבוד יום נישואיהם של ריצ'רד השני, מלך אנגליה ואן מבוהמיה, "כי היה זה ביום הקדוש ולנטיין, אשר בו כל ציפור באה לבחור לה מאהב" (תרגום חופשי מתוך הערך על ולנטיין דיי בויקיפדיה). הוולנטיין דיי מצוין במדינות רבות ברחבי העולם וגם בישראל. בשירו של מיכאל זץ העיסוק הוא מהותי יותר מאשר ביום אהבה כזה או אחר אלא בתקופה הנוכחית ובמה שלדעתו של המשורר ואולי גם אחרים, היא עושה לאהבה שלנו.
בעצם, אומר לנו מיכאל זץ, גם אצל ציפורי השיר וגם אצלנו בני האדם, שירי החיזור הכרחיים מבחינה זאולוגית וביולוגית בהתאמה להתקיימות באמצעות ההתרבּוּת, והוא מתריע לבל יקרה לנו מה שקרה לאותו זן ציפורִי. אל תשכחו את האהבה, אומר לנו המשורר זץ.

