הנה עוד פולו-אפ לשיר מן העיתונות והפעם לשיר "במקום דמעה" מאת המשורר והמאייר רוני סומק, שפורסם אתמול במוסף לתרבות וספרות של עיתון "הארץ". השיר פורסם בתחתית העמוד הראשון של המוסף מצד ימין יחד עם איור של המשורר כמקובל אצלו – בצד שמאל של העמוד הראשון פורסם שיר ארוך יותר ומחולק לחמישה קטעים, "עם הפיקוס הגדול" מאת המשוררת והמתרגמת סבינה מסג – ושמתי לב אליו עוד בכלל לפני שקראתי בו משום שבאתר הופיעה כותרת משונה לגביו: "אל תקראו את השיר הבא". כפי שתוכלו לראות בצילום השיר המצורף, הכותרת הזו היא הטור השני של השיר אבל היא חלק ממשפט מורכב יותר: "אם מותו של תינוק מדיר מעיניכם שינה / אל תקראו את השיר הבא".
אמנם נראה שהטוקבקיסטים של אתר "הארץ" צייתו להנחיה ולא כתבו דבר בינתיים אודות השיר אבל לי ברור שהשיר הזה חריג, כמדומני שגם בין מכלול שירתו של סומק עצמו וגם בכלל. הבית הראשון שלו כולל סצנת אימים המתוארת בו ומסתבר כי היא הייתה חוזרת על עצמה בתדירות גבוהה, "בכל כמה ימים", כפי שנכתב בשיר, הדובר בשיר היה נדרש לקבל קופסת נעליים שבתוכה שכב פג מת ולהעבירו מקומת הפגייה שבקצה שדרות המלך דוד עד לקומת המקררים של בית החולים איכילוב. המשך השיר מתאר את תחושותיו הקשות של נער השליחויות לנוכח מה שהוטל עליו לעשות אבל הן מתוארות באמצעים ספרותיים של שיר נוסף בתוך שיר או כלשון הכותרת המקורית של השיר, "במקום דמעה".
האם נער השליחויות שבשיר הוא בן-דמותו של המשורר סומק? נוכל לברר זאת ואולי השיר הזה הוא רק תולדה ראשונית של עוד שירים שיבואו בעקבותיו אבל עצם הידיעה על אפשרות שסצנה כזו בכלל התרחשה היא מבעיתת-נפש. היום זה לא היה יכול לקרות, נאמר לעצמנו.
