האישה באודם האדום / שאני רז בואנו

האישה באודם האדום / שאני רז בואנו

עוֹד לֹא כָּתַבְתִּי עַל הָאִשָּׁה בָּאֹדֶם הָאָדֹם.

יֵשׁ לִי שְׁתַּיִם כָּאֵלֶה בַּחַיִּים.

נִכְנָסוֹת מְעַט מְאַחֲרוֹת

לְמֶרְכַּז הַחֶדֶר

עִם אֹדֶם אָדֹם וְיוֹדְעוֹת.

מָה הֵן יוֹדְעוֹת?

מָה זֶה חָשׁוּב?

יֵשׁ לָהֶן אֹדֶם אָדֹם.

הַחֲבֵרָה בַּמִּזְרָן בַּצַּד הַשֵּׁנִי

לָקַח לָהּ שָׁנִים לוֹמַר

עַל עַצְמָהּ שֶׁהִיא אָמָּנִית.

שָׁנִים.

לֹא יָדַעְנוּ אָז שֶׁמַּסְפִּיק אֹדֶם אָדֹם.

עִם כָּזֶה בִּטָּחוֹן

אֶפְשָׁר גַּם לִמְכֹּר לָנוּ שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם.

המשוררת שאני רז בואנו חוגגת היום יום הולדת ולכבוד המאורע המשמח בחרתי לפרסם כאן במדור שיר מתוך ספר ביכוריה, "מבוססת על סיפור אמיתי" (2024, הוצאת יונה שחורה, עורך הספר: אילן שיינפלד, עמ' 23), המתייחד בנקודת מבט מפוכחת ולעתים אף צינית על החיים. בדש הפנימי הקדמי של הספר הזה מצוין כי שאני "נולדה בתל אביב. נשואה, אמא לשני בנים, בשנים האחרונות גרה בכפר ביל"ו. מחנכת ומורה בעשור האחרון". עוד נכתב בו כי "הספרים והכתיבה תמיד ליוו אותה, בילדותה פתחו עבורה עולם שלם והיו לצידה בכל התקופות. במהלך השנים נמנעה מלשתף בכתביה". עוד מצוין שם כי בעקבות עבודה טיפולית עם הגוף, בתנועה ובמחול, נשבר מחסום הפרסום והנה הספר הראשון ראה אור. אני מוצא בשיר "האישה באודם האדום", הפותח את השער השני מבין תשעת שערי הספר, "ואתם", מעין מיקרוקוסמוס או המחשה מטפורית לדברים שנכתבו בדש לעיל. לאישה באודם האדום מהשיר יש ביטחון ואילו לחברה במזרן (היוגה) בצד השני לא היה ביטחון כזה בעצמה: "לקח לה שנים לומר / על עצמה שהיא אמנית. / שנים". הקפיצה בסיום השיר לעניין השלום יכולה להפוך את השיר גם לכזה עם מוסר השכל פוליטי אפילו: פוליטיקאי טוב הוא קודם כל מי שיש לו ביטחון בעצמו כמו אותן נשים עם האודם האדום. הוא יכול למכור לנו שיהיה שלום גם אם הוא לא מתכוון לפעול לשם כך או לא מאמין בכך. נישאר בססגוניות השיר ונברך את שאני רז בואנו במזל טוב, יום הולדת שמח, ימים של שלום וגם המשך פורה של יצירה וחפשו את ספרה, יש בו כל טוב של פיכחון (126 עמ').

התמונה המצורפת היא מתוך אתר התמונות החינמי Pixbay.com