השאלון: ראיון עם משוררת החודש שלנו, נגה אולמרט / כתבה וראיינה: טל פאר
* צילום נגה אולמרט, באדיבות המשוררת מתוך אוסף פרטי
המשוררת נגה אולמרט מזוהה עם כתיבה אישית, ישירה וחשופה.
בשירתה היא עוסקת בנושאים של זהות, יחסים בין-אישיים, משפחה, אהבה, כאב פיזי ונפשי, התמודדות עם מחלה ובגידת הגוף וחיפוש אחר משמעות.
לאולמרט יש יכולת לתאר חוויות אינטימיות באופן חד ואותנטי.
הקול הספרותי שלה הוא קול כן ואמיץ, שאינו חושש לגעת בנושאים מורכבים, יכולת זו מעמידה אותה כדמות משמעותית בשירה הישראלית.
שירתה של נגה אולמרט משקפת מבט אישי על החיים והחברה, והיא מצטרפת למסורת השירה הווידויית בעברית, שירה שמבקשת לחשוף את העולם הפנימי של הכותב וליצור קשר רגשי ישיר עם הקורא.
החודש השיקה אולמרט את ספר-שיריה השלישי, "לוליינית" (הוצאת עמדה, עריכה: אלי הירש, 101 עמ'),
שקדמו לו הספרים "צַ'פִּינָה" (2022, הוצאת ארגמן מיטב, עריכה: יחזקאל רחמים) ו"בתמונה לא רואים" (2024, הוצאת
עמדה, עריכה: יחזקאל רחמים), וזו סיבה נהדרת לראיין אותה:
"שירי העוסקים בי וברגשותיי נכתבים באִבחה אחת, כמו לבה פנימית הפורצת, בלתי נשלטת, אל פני הקרקע.
כשאני כותבת על אחרים, הכתיבה ממושכת ופחות ספונטאנית מתוך רצון שלי לדייק בתיאורים ובפרטים.
לדוגמה, בספרי החדש 'לוליינית', אני מזכירה דמויות שפגשתי בהודו, כתיבת דיוקנאותיהן הצריכה מאמץ.".
"אני מאמינה כי כל אדם מתמודד לעיתים עם מציאות קשה, שאין לו שליטה עליה. ברגעים אלה הוא חווה
רגשות כעס, תסכול וכאב. בכתיבתי אני נותנת במה להתמודדות שלי עם סיטואציות לא פשוטות אלה. אני
מקווה שחשיפתן לקורא, תאפשר לו למצוא עצמו, להזדהות, תעניק לו קול, תמוסס את מחסום הבושה
ותחזק אותו ברגעיו הקשים."
"כשאני כותבת אני מרוכזת בעצמי ובכתיבה, וכותבת בשבילי. השירה מהווה עבורי עוגן במציאות הלא
פשוטה שאני מתמודדת איתה, היא משמשת אותי לריפוי עצמי, כמאלחש כאבים. מרגע שהשיר כתוב, אני
מגישה אותו לקורא מתוך תקווה ואמונה שקריאתו תסייע לו כמו שכתיבתו סייעה לי".
