יחפה

בחר וכתב אודות השיר: אילן ברקוביץ':

יחפה / עאידה נסראללה

תרגמה מערבית: עפרה בנג'ו

 

אֲנִי הַיְחֵפָה

בְּלוּלָה בְּרוֹק הֶחָלָב

וּבַחֲלוֹמוֹת שֶׁל בְּנוֹת תִּשְׁחֹרֶת,

עַתִּירַת צְבָעִים בְּדִמְיוֹנוֹ שֶׁל יֶלֶד

שֶׁהִקְדִּים אֶת הַזְּמַן.

 

אוּלַי תִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹלִי

כְּקִרְקוּר תַּרְנְגוֹלוֹת

אוֹ כְּיִלְלַת זְאֵבִים,

אוּלַי תַּבְחִינוּ בִּי כִּבְהֶבְזֵק אוֹר

עַל פְּנֵי גַּל

אוֹ כְּצֵל תּוֹעֶה בַּמִּדְבָּר.

 

אֲנִי הַיְחֵפָה,

אַעֲטֶה אֶת

בְּגָדַי הַמְרֻפָּטִים,

אֶאֱסֹף אֶת הַזְּרָדִים,

אֲקַבֵּץ אֶת הַחֲפָצִים

הַיְשָׁנִים

בְּסַלְסִלָּה,

אַנִּיחַם עַל טַבּוּרִי

כַּעֲרִיסָה לְסִפּוּרִים קָשִׁים.

 

אֲנִי,

הַמְסַפֶּרֶת הַזְּקֵנָה,

שָׁרָה שִׁירֵי עֶרֶשׂ לִילָדִים,

מַתְקִינָה אֶת הָעֲרִיסָה

לְאִישׁ הַחֲלוֹמוֹת.

 

אֲנִי הַצִּפּוֹר

הַנּוֹדֶדֶת מִמַּיִם

אֶל מַיִם,

מְהַגֶּרֶת בַּקַּיִץ,

שָׁבָה בַּחֹרֶף,

בּוֹרֵאת חֵיק חָמִים

לַגָּלוּת שֶׁל הָאֲנִי.

 

אֲנִי הַיְחֵפָה

הוֹגָה בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם –

אַל תִּתְקָרְבוּ לְכַפּוֹת

רַגְלַי, עַל כֵּן,

אַל תִּתְקָרְבוּ –

שָׁם טָמוּן הַסּוֹד.

 

השיר "יחפה" הוא השיר שנבחר לשמש ככותרת הספר "יחפה" מאת המשוררת, המחזאית, הסופרת, הציירת והאמנית ד"ר עאידה נסראללה (ילידת 1956, אום אל פחם), שראה אור ב-2021 בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בעריכת ארז שוויצר ובתרגומם של יותם בנשלום ועפרה בנג'ו. את השיר עצמו תרגמה בנג'ו (לספר שני שערים, "לפני הרף עין", שתרגם בנשלום ו"על הסף", שתרגמה בנג'ו והשיר שלפנינו מופיע בעמ' 71-70, לקראת סופו).

זהו מבחר משיריה ובגב הספר צוין כי הוא "מנסה לקרב אל קוראי העברית את קולה הרומנטי והמרדני, המשוחרר והנאבק, על יופיו הרב". עוד צוין בגב הספר כי עאידה נסראללה "אינה מנופפת בדגלים דווקא, אך המבע האינטימי שבשירתה נושא לא אחת מימד חברתי" וכן כי "במידה רבה, אפשר לחוש דרכו בדופק החיים של המהפכה הפמיניסטית הרוחשת מתחת לפני השטח בחברה הערבית בישראל".

דמות היחפה בשיר מסמלת מצד אחד מקום של חופש, מקום לא מתורבת, אפילו ילדי, אבל מצד שני הדוברת בשיר מתארת את עצמה גם כמספרת זקנה, כזקנת השבט, בעלת ניסיון בסיפורים קשים, היודעת את 'מחול הנדודים' של הציפור. אל המקום הזה, הראשוני, הטהור של כפות הרגליים, שדרכן היא הוגה, היא מבקשת מאיתנו הקוראים ואולי נכון יותר לומר על סמך הקריאה בשירים נוספים מהספר הזה כגון "טקסי הנשים" או "הטיפשה", מהגברים, אלו המבקשים לתרבת אותה ולגרום לה לציית לכללי החברה הפטריארכלית המסודרים.