"אֲנִי כָּל הַזְּמַן מְשַׁקֶּרֶת לְבָנִים…
לַשִּׁירָה אֲנִי לֹא מְשַׁקֶרֶת
לְבָנִים כְּדַאי".
מתוך השיר "דברים שאני" מאת עדן ג'ואן מ. סימן-טוב.
המשוררת ובקרוב גם הסופרת עדן ג'ואן מ. סימן-טוב הצטרפה לאחרונה לקהילת השירה שלנו וזה נהדר. נהדר עוד יותר לגלות שהיום היא חוגגת את יום הולדתה! נאחל לעדן הרבה מזל טוב, שפע-יצירה וספרים חדשים ואהבה, אהבה, אהבה, מכל הלב.
הטורים השיריים שבחרתי לצטט כאן הם מתוך השיר הפותח את ספר ביכוריה המרשים, "אוֹטוֹ" (2025, הוצאת קתרזיס, עריכה: יואב גלבוע, עמ' 8-7), מתחילת השיר ממש ומסופו ממש. סימן-טוב בעצם הופכת כאן את הסדר המסורתי הקיים של תפיסת השירה, שנדמה לי שנהוג להזכירו בהקשר הזה בציטוט מהגיגיו הארס-פואטיים של המשורר הימי-ביניימי, ר' משה אבן עזרא, שכזכור קבע כי "מיטב השיר כזבו". קובעת סימן-טוב, שהקריאה בשירתה יכולה גם להזכיר לנו שאבן עזרא היה משורר ממין זכר כלומר פטריארך, להיפך: בשירה אני נחשפת ולא משקרת או לה לפחות לא אשקר אבל לבנים, לזכרים, כדאי לשקר. מדוע? כדאי מאוד להשיג את הספר ולקרוא בו, כתבתי עליו לא מעט ועדיין אפשר לכתוב עליו עוד הרבה גם בהקשרים הפוליטיים הרחבים יותר.
יום הולדת שמח, עדן היקרה!
