חותם טבוע | ד. דורי
אַלְקָסִים הִבִּיט לְיָדִי, נָסַעְנוּ לִבְרֵכַת הַמְּשֻׁשִּׁים,
בַּשָּׂדוֹת הַמַּצְהִיבִים שֶׁל הַכִּנֶּרֶת, בְּעֵינָיו הַשְּׁחֹרוֹת.
כַּמָּה יָפֶה כָּאן, אָמַר. בְּנִיגֶרְיָה שׂוֹרְפִים
אֶת הַשָּׂדוֹת בָּעוֹנָה הַזֹּאת.
חָשַׁבְתִּי שֶׁהוֹשַׁעַתִי נֶפֶשׁ אֲבוּדָה,
חִיּוּכוֹ בַּתְּמוּנָה שֶׁאָבְדָה
כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ לֶאֱכֹל צָהֳרַיִם בַּמַּיִם
קָפוּא
בְּרֹאשִׁי.
כְּשֶׁהָלַכְתִּי בַּסּוֹף לֶאֱסֹף אֶת הַצִּיּוּד שֶׁלוֹ מֵהַמְּעוֹנוֹת
הָיוּ מֵאוֹת דַּפֵּי מַאֲמָרִים מֻדְפָּסִים שֶׁהִכַּרְתִּי
וְסֵפֶר קֻרְאָן בְּתַרְגּוּם לְאַנְגְּלִית, מִתּוֹכוֹ בִּצְבֵּץ שְׁטָר
נִיגֵרִי
הַשָּׁמוּר אֶצְלִי עַד הַיּוֹם.
פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ בַּכְּנִיסָה לַפָקוּלְטָה
כְּשֶׁנִּכְנַס דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת הַמִּסְתּוֹבֶבֶת וְקִבֵּל מִמֶּנָּה מַכָּה.
כְּשֶׁשִּׁחְרְרוּ אוֹתָנוּ לְדַרְכֵּנוּ, אָמְרוּ לָנוּ
אַל תִּתְפַּזְּרוּ מִיָּד. הַמְשִׁיכוּ בְּתָכְנִית הַטִּיּוּל.
חֲבוּרַת מִתְנַדְּבִים סָחֲבָה אֶת הַגּוּפָה מִתּוֹךְ הַוָּאדִי.
עָזַבְנוּ אֶת הַבְּרֵכָה, עַלִּינוּ בְּמַעֲלֵה הַשְּׁבִיל,
נָסַעְנוּ לְעֶרֶב גְּבִינוֹת וְיַיִן. יָשַׁבְנוּ
שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה, מְסֻבִּים
עִם טַוָּסִים וְעִזִּים.
לֹא אָכַלְנוּ דָּבָר.
אִרְגַּנְתִּי לוֹ לְוָיָה מֻסְלְמִית
רָחַצְתִּי אֶת הַגּוּפָה בְּמוֹ יָדַי
מָצָאתִי קְהִלָּה קְטַנָּה שֶׁתִּקְבֹּר אוֹתוֹ
הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלוֹ לֹא נָכְחָה, הִסְרַטְנוּ אֶת הַלְּוָיָה.
הִתְוַכַּחְתִּי עִם בּוֹנֶה הַמַּצֵּבוֹת שֶׁיְּתַקֵּן אֶת הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ,
תִּקַּנְתִּי בְּעַצְמִי אֶת הַשֵּׁם בְּטִּיפֶּקְס.
כָּל שָׁנָה אֲנִי שׁוֹלֵחַ הוֹדָעַת תַּנְחוּמִים לַאֲחוֹתוֹ.
מִדֵּי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, בַּדֶּרֶךְ לִקְנִיּוֹת יוֹם הַשִּׁשִּׁי
אֲנִי מַשְׁקֶה אֶת שִׂיחֵי הַגֵּרַנְיוּם הַלִּימוֹנִי עַל הַקֶּבֶר.
בַּחֲלוֹמוֹתַי אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ שׂוֹחֶה לְיָדִי וְאָז
נֶעֱלַם. אַלְקָסִים, אֲנִּי צוֹעֵק, מִישֶׁהוּ רָאָה אֶת אַלְקָסִים?
אֲנִי צוֹלֵל וְצוֹלֵל וְצוֹלֵל בְּמַיִם לְלֹא תַּחְתִּית, חַשׁ מַחֲנָק.
אַחֲרֵי נֶצַח קָצָר, אֲנִי נִתְקָל בִּזְרוֹעַ כְּבֵדָה, קָשָׁה,
רְווּיָה.
הָאֶצְבָּעוֹת הַדַּקּוֹת מַפְצִיעוֹת
בְּאוֹר רַךְ, ירַקְרַק
מִתּוֹךְ הָעֲלָטָה.
ד. דורי הוא שם עט. ספר שיריו הראשון, "חושך בצוהריים", ראה אור ב-2024 בהוצאת טנג'יר (עורכת: הדס גלעד, 71 עמודים). בדש הפנימי האחורי של הספר צוין כי הוא "נולד ב-1969. פרופסור לחקר המוח בטכניון, שסיים דוקטורט במכון ויצמן למדע והשתלם בפוסט-דוקטורט בנורבגיה" וכן שהוא "מתמחה בזיכרון ובתפיסה מרחבית".
