מסע בעקבות המילים, מסע אל תוך החלום וקיום אחד שעשוי כולו מלים פוצעות על סרגון בולוס ושיר אחד

אוקטובר עשרים ושלוש / חגית גרוסמן

כַּמָּה קָשִׁים הַיָּמִים וּגְנוּבֵי תִּקְוָה,

לְאַחַר שֶׁרָאִינוּ אֶת רֹעַ הָאָדָם,

לָשֶׁבֶת בְּפִנַּת הַחֶדֶר

וּלְהַפְצִיר בָאַהֲבָה.

–

אֵיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בְּזֹהַר פְּנֵיהֶם?

הַחִיּוּךְ שֶׁיָּכֹלְתִּי לְנַשֵּׁק

הָפַךְ לִבְכִי עַל לֶכְתָּם. לִבָּם שֶׁפָּסַק,

יָכֹלְתִּי לְהַקְשִׁיב לִפְעִימוֹתָיו.

–

צַעַר גָּדוֹל יָרַד עַל הָעִיר.

עֶצֶב כָּבֵד שֶׁאֵין בּוֹ מְצִיאוּת.

וְאִי אֶפְשָׁר לִנְשֹׁם בַּלַּיְלָה,

וּבַבֹּקֶר סִיּוּט.