משוררת החודש שלנו היא חסידת יְרוּסָלֵם, ווביט ורקו מנגיסטו!

נודדת / ווביט ורקו מנגיסטו

אֲנִי נוֹדֶדֶת בַּמִּדְבָּר נוֹדֶדֶת

בֵּין כְּפָר לִכְפָר נוֹדֶדֶת מִמְּדִינָה

לִמְדִינָה, בֵּין תַּרְבּוּיוֹת נוֹדֶדֶת,

בֵּין שְׂפַת אֵם (שְׂפַת אַתְּ) לְשָׂפָה

חֲדָשָׁה נוֹדֶדֶת בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר

בַּיָּם בֵּין אֲנָשִׁים מִתְחַלְּפִים

נוֹדֶדֶת בֵּין עִיר לִשְׁכוּנָה לְעוֹד

עִיר חֲדָשָׁה, בֵּין בֵּית הַסֵּפֶר

לְבֵין הַפְּנִימִיָה, בֵּין הַמִּכְלָלָה

לָאוּנִיבֶרְסִיטָה נוֹדֶדֶת בֵּין

תַּפְקִידִים נוֹדֶדֶת נוֹדֶדֶת בֵּין

תַּפְקִידִים נֶחְשָׁבִים לְבֵין

מְכֻבָּדִים. אֲנִי נוֹדֶדֶת מֵהַכְּפָר

שֶׁבּוֹ נוֹלַדְתְּ, כָּל הַזְּמַן

נוֹדֶדֶת מֵהַכְּפָר שֶׁבּוֹ נוֹלַדְתְּ,

נוֹדֶדֶת, אֲנִי,

נוֹדֶדֶת.

משוררת החודש שלנו, חודש מאי על פי הלוח הלועזי ואייר-סיון על פי הלוח העברי, החודש של חג האחד במאי, יום הפועלים ול"ג בעומר ויום שחרור ירושלים וחג השבועות היא חסידת יְרוּסָלֵם, כשם ספר-שיריה השני (2024, הוצאת עמדה, סדרת דבר בעולם בעריכת יחזקאל רחמים, 91 עמודים), ד"ר ווביט ורקו מנגסטו (ילידת 1974, נס ציונה). בדש הפנימי הקדמי של ספרה השני נכתב כי ווביט (שפירושו בת החן באמהרית) היא "אשת חינוך, מרצה, סופרת ומשוררת. נולדה בכפר גוולוטוש שבאתיופיה ועלתה לישראל בילדותה [העלייה הייתה דרך מדבריות סודאן]. פרסמה שני ספרי ילדים, ספר מחקר על יהודי אתיופיה תחת הכיבוש האיטלקי ('פצע פתוח', יחד עם דניאל בלטה) וספר שירה ('אני רצה לאחור'). נשואה ליוסי ואֵם ללינוי ותהילה". הספר השני, שנפתח בשיר שלפנינו (עמ' 9), מוקדש להוריה, אמהּ, פֵטֵגֶה יוסף ואביהּ ווֹרְקוּ טֵסֵמֶה זיכרונם לברכה. "נר לרגליי דבריכם ואור בכל נתיבותיי", כך כותבת כלפיהם ווביט בהקדשתה. את ספר-שיריה הראשון, "אני רצה לאחור", שראה אור בהוצאת ארגמן מיטב ב-2022, הקדישה ווביט לאמהּ ש"חינכה אותנו לגאווה במורשתנו יחד עם אהבת ארץ ישראל" וגם "שסיפור עלייתה לישראל הוא סיפור של גבוּרה, אהבה ונחישות". במילים אחרות: "שפת האם" שבשיר היא "שפת האת" היא שפת פטגה, כלומר זה שיר שבו הדוברת בת דמותה של המשוררת נושאת דברים אל אמהּ, שהייתה כך מסתבר מעיון מדוקדק בעמוד הקרדיטים של הספר, אמנית בפני עצמה. בדש הפנימי האחורי של הספר הזה מוצג "מוֹסֶבּ" הוא "שולחן מסורתי להתכנסות לסעודת האינג'רה. קש קלוע".