נס לארוחת בוקר / אליזבת בישופ
מאנגלית: רעות בן יעקב; עריכת תרגום: לירון אלון
"ניסים מאפשרים לנו לשפוט דוקטרינה, ודוקטרינה מאפשרת לנו לשפוט ניסים." (בְּלֵז פסקל)
בְּשָׁעָה שֵׁשׁ חִכִּינוּ לְקָפֶה,
חִכִּינוּ לְקָפֶה וּלְחֶסֶד-הַפֵּרוּר
שֶׁהָיוּ אֲמוּרִים לְהַגִּישׁ מֵאֵיזוֹ מִרְפֶּסֶת
כְּמוֹ מַלְכֵי קֶדֶם, אוֹ כְּמוֹ נֵס.
הָיָה עֲדַיִן חָשׁוּךְ. רֶגֶל אַחַת שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ
יִצְּבָה עַצְמָהּ עַל גַּבֵּי אַדְוָה אֲרֻכָּה שֶׁבַּנָּהָר.
הַמַּעְבֹּרֶת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַיּוֹם בְּדִיּוּק חָצְתָה אֶת הַנָּהָר.
הָיָה כָּל כָּךְ קַר וְקִוִּינוּ שֶׁהַקָּפֶה
יִהְיֶה חַם מְאוֹד, מִכֵּיוָן שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ
לֹא תְּחַמֵּם אוֹתָנוּ; וְכִי הַפֵּרוּר
יִהְיֶה כִּכָּר, עִם חֶמְאָה, בְּאֹרַח נֵס.
בְּשֶׁבַע יָצָא אִישׁ אֶל הַמִּרְפֶּסֶת.
הוּא עָמַד שָׁם לְרֶגַע לְבַדּוֹ עַל הַמִּרְפֶּסֶת
מִתְבּוֹנֵן מֵעַל רָאשֵׁינוּ לְעֵבֶר הַנָּהָר.
מְשָׁרֵת הִגִּישׁ לוֹ אֶת סַךְ רְכִיבָיו שֶׁל נֵס,
שֶׁעָשׂוּי מִכּוֹס אַחַת שֶׁל קָפֶה
וְלַחְמָנְיָּה אַחַת, שֶׁהוּא בָּצַע פֵּרוּר אַחַר פֵּרוּר,
רֹאשׁוֹ, כָּךְ נָהוּג לוֹמַר, בָּעֲנָנִים – יַחַד עִם הַשֶּׁמֶשׁ.
הַאִם הָאִישׁ הָיָה מְטֹרָף? מָה כָּךְ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ
הוּא חוֹשֵׁב שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שָׁם לְמַעְלָה עַל הַמִּרְפֶּסֶת!
כָּל אֶחָד קִבֵּל חֲתִיכָה אַחַת דֵּי קָשָׁה, פֵּרוּר,
אֲשֶׁר כַּמָּה הִשְׁלִיכוּ בְּבוּז אֶל הַנָּהָר,
וּבְסֵפֶל, טִפָּה אַחַת מֵהַקָּפֶה.
כַּמָּה מֵאַתָּנוּ עָמְדוּ מִסָּבִיב, מְחַכִּים לַנֵּס.
אֲנִי יְכוֹלָה לוֹמַר מָה רָאִיתִי אַחַר כָּךְ: זֶה לֹא הָיָה נֵס.
בַּיִת יָפֶה עָמַד בַּשֶּׁמֶשׁ
וּמִבֵּין דַּלְתוֹתָיו בָּקַע רֵיחַ חַם שֶׁל קָפֶה.
בֶּחָזִית עָמְדָה, מְעֻטֶרֶת טִיחַ לָבָן, מִרְפֶּסֶת
שֶׁנּוֹצְקָה עַל יְדֵי צִפּוֹרִים שֶׁמְּקַנְּנוֹת עַל גְּדוֹת הַנָּהָר,
אֶת כָּל אֵלֶּה רָאִיתִי כְּשֶׁעֵינִי סְמוּכָה לַפֵּרוּר –
וְגַם אוּלַמּוֹת וְחַדְרֵי שַׁיִשׁ. הַפֵּרוּר
הָאֲחֻזָּה שֶׁלִּי, נַעֲשׂוּ בִּשְׁבִילִי בְּדֶרֶךְ נֵס,
עַל פְּנֵי שְׁנוֹת דּוֹר, בִּידֵי חֲרָקִים, צִפּוֹרִים וְהַנָׁהָר
שֶׁשָּׁחַק אֶת הָאֶבֶן. כָּל יוֹם, תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ,
בִּשְׁעַת אֲרוּחַת הַבֹּקֶר אֲנִי יוֹשֶׁבֶת בַּמִּרְפֶּסֶת
מְרִימָה אֶת רַגְלַי, וְשׁוֹתָה כּוֹסוֹת עַל כּוֹסוֹת שֶׁל קָפֶה.
לִקַּקְנוּ אֶת הַפֵּרוּר וּבָלַעְנוּ אֶת הַקָּפֶה.
בַּחַלּוֹן מוּל הַנָּהָר הִשְׁתַּקְפָה הַשֶּׁמֶשׁ
כְּאִלּוּ הַנֵּס פָּעַל אֶת פְּעֻלָּתוֹ, אֲבָל טָעָה בַּמִּרְפֶּסֶת.
השיר "נס לארוחת בוקר" פותח את מבחר שיריה של המשוררת האמריקאית אליזבת בישופ (Elizabeth Bishop), "ניסים לארוחת בוקר" (2022, הוצאת טנג'יר, מאנגלית: רעות בן יעקב, סדרת זרה, עמ' 8-7). בדש הפנימי של הספר, המחזיק 80 עמודים והוא חלק מסדרת ספרים, שכולה עוצבה באופן נהדר לטעמי בידי דוד בן הרא"ש, מצוינים הפרסים בהם זכתה ומספר ספרי השירה שפרסמה (שישה) וכן מתוארים חייה רוויי המעברים של בישופ (1979-1911), שאביה מת בינקותה ואמה אושפזה שנים ספורות לאחר מכן במוסד פסיכיאטרי. היא גדלה בבית סבה וסבתה בנובה סקוטיה, קנדה ובהמשך חייתה במסצ'וסטס, בניו יורק, בפלורידה, באירופה ובברזיל. גם חייה הלסביים מתוארים בדש הזה. הספר כולל שירים מתוך ארבעה ספרי שירה של בישופ וכן שתי מסות קצרות ומרתקות לקריאה מאת ארנה קזין, "איך להיות לסבית לפי אליזבת בישופ, משוררת" ו"מסע בין משוררים" מאת מתרגמת השירים, רעות בן יעקב, שמעניין לקרוא בהן לא פחות מאשר בשירים עצמם בשל מקוריותן.
כדי להבין את השיר הארוך שלפנינו אפשר לחשוב על כותרת האסופה כולה וכן על כותרתו שלו: ניסים כדבר יומיומי גם אם פלאי שקורה לאדם (הנס בכותרת מהדהד בעברית כמובן באופן משעשע את משקה הקפה, נס, אבל זה לא העיקר כאן) וגם כדבר שהוא יכול להטיל בו ספק. השיר מהדהד את נס הלחם והדגים מסיפורי הברית החדשה על פיו האכיל ישו בכמה כיכרות לחם ודגים אחדים את ציבור מאמיניו (ראו למשל בבשורה על פי מתי, פרק ט"ו, פסוקים 39-32). בישופ ממירה את כיכרות הלחם והדגים בפירור מתוך לחמניה ובטיפה אחת של קפה, הניתנים לה ולמחכים כמוה מידי איש מסתורי, אולי בן דמותו של ישו. האיש הלז יוצא בשעה שבע אל המרפסת ("איזו מרפסת") ומעלה במחשבתה של הדוברת בשיר את האפשרות שאולי הוא מטורף או מן הסתם נביא, שליח-אל לדבר נבואה כלשהי. נדמה לי כי בסופו של דבר, הנס המתואר בשיר הוא הנס של ארוחת הבוקר, כלומר עצם התקיימותה, מעגל החיים ההולך ונמשך, אלה ש"נעשו בשבילי בדרך נס, / על פני שנות דור, בידי חרקים, ציפורים והנהר / ששחק את פני האבן. כל יום, תחת השמש", כמאמר המשוררת לקראת סוף השיר.
