פגשתי איש שהיה פעם מאוהב / ארלט מינצר
קָבַעְנוּ מִפְגָּשׁ בְּבִנְיַן הַמָּתֵמָטִיקָה בְּגִבְעַת רָם. אֲנִי, חוֹקֶרֶת קִשְׁרֵי
אַהֲבָה, וְהוּא הַמְּרֻאֲיָן. "לְכָל אֶחָד יֵשׁ מִישֶׁהוּ מִיתוֹלוֹגִי", אָמַר,
"שֶׁשָּׁבַר אֶת לִבּוֹ, שֶׁהַזִּכָּרוֹן כָּל כָּךְ מָתוֹק וְכָל כָּךְ כּוֹאֵב, שֶׁכְּבָר רוֹצִים
לִשְׁכֹּחַ. אֲבָל אֵיךְ אוּכַל לְוַתֵּר עַל הַמְּתִיקוּת? עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאֲנִי
קוֹרֵא לוֹ רַק ר. כִּי הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ כָּל כָּךְ טָעוּן, אֲפִלוּ עַכְשָׁו כְּשֶׁאֲנִי
מְאֹהָב בְּאַחֵר". וְעוֹד אָמַר, "מְסַפְּרִים עַל בַּחוּרָה שֶׁהָיְתָה רוֹאָה אוֹתוֹ,
וּמַפִּילָה מָה שְׁיֵּשׁ לָהּ בַּיָּד". כָּךְ הִמְשִׁיךְ וְסִפֵּר וּפִתְאוֹם הֵבַנְתִּי שֶׁהוּא
מְדַבֵּר עָלֶיךָ, שֶׁאַתָּה הַיָּפֶה וְהַטּוֹב וְהֶחָכָם מִכֻּלָּם. וַאֲנִי הֲרֵי יָדַעְתִּי,
יָדַעְתִּי. וַאֲנִי גֵּאָה בְּךָ, בְּנִי, וְכוֹאֶבֶת עָלֶיךָ, שֶׁשָּׁבַרְתָּ אֶת לִבּוֹ וְעוֹדְךָ
לְבַדְּךָ.
וְעָלָה בְּדַעְתִּי יוֹסֵף, לְבַדּוֹ בַּאֲפֵלַת הַבּוֹר – מָה לוֹ וּלְיָפְיוֹ, וּמָה לְךָ.
היום מתקיים מצעד הגאווה בירושלים והמשוררת, הפסיכולוגית הקלינית והשחקנית ארלט מינצר היא משוררת החודש שלנו והשיר שלפנינו לקוח מתוך ספר השירים הרביעי שלה, "עכשיו זה פשוט", שראה אור בסוף השנה שעברה (2025) בסדרת 'מטאטא' לשירה של בית אוצר מוציאים לאור ובעריכת המשורר והמתרגם אמיר אור (עמ' 72). קדמו לספר הזה, שבפתחו ארלט מציינת: "עם הגיעי לגיל גבורות, סוכות תשפ"ו", הספרים: "נשקתי לחושך" (2014, הוצאת פרדס), "שירים קטנים" (2020, הוצאת עמדה) ו"איך אגיד איננו" (כנ"ל).
אמנם העיסוק בשאלת זהותו המינית של הבן הוא לא עיקר בספר שלפנינו ובכל זאת מצאתי לנכון לפתוח איתו את אירוע ההכרזה החגיגי על הבחירה בארלט מינצר למשוררת החודש שלנו הוא גם חודש הקריאה וחודש שבוע הספר, שיהיו לנו ימים טובים עם הרבה ספרים וגם ספרי שירה לרוב, "עכשיו זה פשוט", כמאמר ארלט (מתוך שיר הנושא של הספר, "פשוט", עמ' 32-31, שהוא כלל לא פשוט).

