שובי נשמה אל הגוף / נגה קומאי
יָדֵךְ הַלּוֹחֶשֶׁת לָעוֹר:
שׁוּבִי נְשָׁמָה אֶל הַגּוּף.
מִשֶּׁקַע צַוָּאר עַד שְׂפָתַיִם:
שׁוּבִי נְשָׁמָה אֶל הַגּוּף.
הַקֹּר הַנִּשְׁאָף לֶחָזֶה:
שׁוּבִי נְשָׁמָה אֶל הַגּוּף.
בְּהוֹנוֹת עַל חוֹל רָטֹב:
שׁוּבִי נְשָׁמָה אֶל הַגּוּף.
רֶטֶט מִבֶּטֶן עַד לֵב:
שׁוּבִי נְשָׁמָה אֶל הַגּוּף.
דִּגְדּוּג שָׂפָה בּשָׂפָה:
שׁוּבִי נְשָׁמָה אֶל הַגּוּף.
רֹאשׁ עַל עֵשֶׂב יָבֵשׁ:
שׁוּבִי נְשָׁמָה אֶל הַגּוּף.
הַחוֹתֵם אֶת עַצְמוֹ עַל לֶחְיֵךְ:
שׁוּבִי נְשָׁמָה אֶל הַגּוּף.
לכבוד ערב ראש השנה תשפ"ז בחרתי בשיר "שובי נשמה אל הגוף" מתוך ספר ביכוריה של המשוררת נגה קומאי (ילידת 1996, תל אביב), "הסברים טובים" (2026, הוצאת מקום לשירה, עורכת: שני פוקר, עמ' 43). זה שיר קצת יוצא דופן מבין שירי הספר המחזיק 44 עמ' המחולקים לשלושה שערים: "גוף שני"; "אלאב" ו"מים ואור" (השיר מופיע בשער השלישי), כי יש לו תבנית של מעין פיוט או תפילה עם טור שני שחוזר על עצמו בכל בית המורכב מדו-טורים, "שובי נשמה אל הגוף". הטור החוזר הזה מזכיר את מזמור קט"ז בספר תהילים, הכולל בתוכו את הפסוק "שובי נפשי למנוחיכי כי ה' גמל עליכי" (ז) ובהמשך: "כי חלצתָּ נפשי ממוות, את עיני מן דמעה, את רגלי מדחי. אתהלך לפני ה' בארצות החיים" (ח-ט). הנה כי כן קומאי, שבשיחת מסנג'ר שקיימתי איתה סיפרה לי כי הסבים-רבים שלה היו ראשי ישיבת מיר הליטאית (זה גם המקור של שם משפחתה), כותבת כאן בעצמה מעין פיוט או לחש מדיטטיבי או אפילו טקסט דמוי-סיאנס, המבקש לעורר בחזרה את החיים אצל מי שאולי הם דעכו או לעורר את מה שנדרש – הנשמה – אצל מי שההתעוררות נדרשת לו – הגוף.
מעניין שרבים משירי הספר עוסקים בפירוק המציאות או בתיאור שברים שלה או בהצגתה כדבר-מה שבור, חמקמק, שלעתים קשה לאחוז בו, והנה כאן בשיר שלפנינו דווקא איחוי, רצון ליצירת הרמוניה כמעט אפילו קוסמית בין הנשמה לבין הגוף באמצעות התרחשויות רעננות ומרעננות וראשוניות, שיכולות לקרות לאדם בטבע או שהן חלק אפשרי מטבע האדם. שיר הנושא של הספר, "הסברים טובים", מרובע קצר במופיע בעמ' 34, יכול אולי להסביר גם את מה שיוצא דופן בשיר שלפנינו: "אני באה בשעה שכולם הולכים / והולכת בשעה שכולם באים / ובשעה שאני נפתחת כולם ישנים / ובשעה שלא עונים יש לי הסברים טובים". זה אולי לא שיר חג טוב עבור אלו המצפים לארוחות חגיגיות והרמוניות אבל זה שיר המייצג יפה את מי שלא הולך/ת בתלם וגם את זה חשוב לזכור בערב החג הזה.
