שירה פותחת רגליים / מירה קדוש

פותחת / מירה קדוש

שִׁירָה פּוֹתַחַת רַגְלַיִם.

פּוֹשֶׁטֶת תַּחְתּוֹנִים, מְפַשֶּׂקֶת יְרֵכַיִם.

שַׁוּוּ בְּדִמְיוֹנְכֶם מַה תּוּכְלוּ לִרְאוֹת,

בְּמַה תּוּכְלוּ לִצְפּוֹת.

תּוּכְלוּ לַחְדֹּר בִּלְהִיטוּת קְרָבַיִם,

לִמּצֹץ בְּלָשׁוֹן רְטֻבָּה

תּוֹךְ רַךְ, וָרֹד,

לְהָצִיץ בֵּין דְּפָנוֹת

בֵּין אֲנָקוֹת דַּקּוֹת, לָדַעַת

מַה מִּסְתַּתֵּר לוֹ בֵּין קְפָלִים,

פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, נַרְתִּיק כְּזָבִים.

שַׁוּוּ בְּנַפְשְׁכֶם עֵירֹם עַד כְּלוֹת,

סַעַר תְּהוֹמוֹת, עֲסִיס פְּסָגוֹת,

עַד קִלּוּף הָעוֹר שִׁכְבֵי שְׁכָבוֹת

מְקוֹר דָּמִים, קוֹל חֲצוֹצְרוֹת

בֵּין שְׂרִיטוֹת, פַּרְשָׁנֻיּוֹת.

כָּנְסוּ בִּי עוֹד, הִשְׁתַּחֲלוּ

עָמֹק, עָמֹק,

עַד בְּלִיל הָעֹנֶג יִתְרַסֵּק מַפֹּלֶת

בֵּין אוֹנוּת, אֵינוּת, שְׁפִיּוּת בְּזוּיָה,

בֵּין לִקּוּק, הִדְהוּד וַחֲדִירָה.

הִנֵּה נִפְתַּחַת לָהּ שִׁירָה.

בפרוץ עלינו השנה האזרחית החדשה, 2026, הנה נפתחת לה שנה והנה נפתחת לה גם שירה ולפנינו שיר הנושא הפותח את ספר השירים החדש, השני של המשוררת מירה קדוש (ילידת 1963, ירושלים, כיום גרה באשדוד), "פּוֹתַחַת" (2025, הוצאת שופרא לספרות יפה, עריכה: אילן שיינפלד, עמ' 5). תרגום שם הספר לאנגלית, I am Opening, מתקשר גם לסיום השיר הארספואטי המובא כאן: השיר עוסק בשירה שפותחת רגליים, כלומר חשופה עד כלות. המשוררת מדמה את השירה לאישה ומשווה לה נופך ארוטי עז ונועז אך גם משחקי במידה רבה (הצירופים פלאי פלאות; שכבי שכבות נשמעים כמעט כמו מתוך שיר לילדים). ההשוואה הזאת לא נועדה להזנות את השירה גם אם היא מהדהדת פרודיות על שירת נשים (כמו למשל השיר "נשים כותבות שירה" מאת עמליה זיו) אלא לעורר באמצעות טירוף החושים את ריסוק כל העכבות, שבירת כל הגבולות, הסרת המחיצות וחדירה לעומקם של הדברים, הן לסער התהומות אך גם לעסיס הפסגות כלשון המשוררת בשיר. במובן מסוים השירה החשופה ניצבת כאן אל מול או מנגד ל'שפיות הבזויה' כלומר להתנהגות החברתית הנורמטיבית, זו שמסתירה את הפְּנִים הסוער.

לספר השירים "פותחת" קדם הספר "שְׁלוֹכִית" (2023, אצל אותה ההוצאה ועם אותו העורך). בגב הספר החדש מצוין כי מירה קדוש היא "בוגרת החוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב ומוסמכת בהצטיינות במחלקה לספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן" וכן שהיא "לימדה ספרות בתיכון" ו"פועלת [כיום] לקידום השירה בפרויקטים עירוניים כיועצת ועורכת ספרותית" וגם ש"קובץ סיפורים משלה מצוי כעת בכתובים".